אז למה להכין קומפוסט?

אז למה באמת להכין קומפוסט, לא טרחה מיותרת, אין לכם כבר מה לעשות חוץ מלהתעסק בזבל??

אז זהו שלא! בוא תראו למה כדאי לכל אחד מאיתנו לעשות קומפוסט בבית:

1. פחות אשפה לפח ברחוב

צמצום משמעותי של כמות האשפה שמפנים לפח - כבר לא תצטרכו ללכת כל יום לזרוק את הפח במטבח! לגברים בנינו זה כבר שווה לא ? ;)

הפסולת אורגנית מהווה בממוצע 40-50% מהאשפה הביתית, ברגע שלא תשליחו אותה לפח הרגיל הוא יתמלא הרבה יותר לאט.

אהה וגם הסביבה הרוויחה - הפחתת הפסולת האורגנית מצמצמת את העומס במטמנות הפסולת ומקטינה את העלויות העירוניות של פינוי ואחסון. אבל זה רק אחרי שתשכנעו כמה שכנים.

2. זה פשוט טוב לאיכות הסביבה.

פסולת אורגנית שמושלכת למטמנות מתפרקת בצורה אנאירובית ומשחררת מתאן, גז חממה חזק מאוד, חזק פי 25 מ-CO₂. לעומת זאת, בקומפוסטציה אירובית (עם חמצן), עיקר הפליטה היא CO₂ בלבד.
בנוסף קומפוסט משפר את איכות הקרקע, מונע שחיקת קרקע ושומר על מים, מה שתורם   לחקלאות בת-קיימא.

כל משפחה אשר עושה קומפוסט ביתי - חוסכת מעל טון פסולת בשנה!

3. מקבלים בחינם דשן איכותי לגינה/עציצים !

זכיתם בגדול- התוצר של הקומפוסט זה הזהב השחור!  השתמשו בו לדישון הגינה, העצצים ותראו את התוצאות בעצמכם.

• קומפוסט הוא דשן טבעי שמכיל מיקרו-נוטריינטים חיוניים לצמחים.

• הוא משפר את מבנה הקרקע, מגביר את היכולת שלה לאגור מים, ומעודד פעילות מיקרוביאלית מועילה.

• מתאים גם לגידולים אקולוגיים/אורגנים ללא חומרים כימיים!

• מפחית את הצורך בהשקיה (קיבולת מים גבוה)

4. הנאה!

אולי קשה לכם להאמין אבל יש משהו מרגיע ומספק בעיסוק של כמה דקות בתהליך הקומפסטציה.

• הקומפוסטציה מחברת את האנשים לטבע ולמחזוריות החיים.

• זה יכול להיות פעילות חינוכית ומעשירה לילדים – ללמוד על מחזור הטבע, מיקרואורגניזמים, והחשיבות של מיחזור.

• מדובר בתחביב שמאפשר לך לתרום לסביבה ולהרגיש סיפוק אישי

​

סוגי בעירה - להבין בכלל את התהליך

אז בוא נבין מה זה בכלל קומפוסטציה, איך הקסם עובד? חשבתם על זה ? שמים שאריות של ירקות, פירות ועוד' ומקבלים את הזהב השחור. בקומפסטר אנחנו בעצם מחקים את התהליך הטבעי בגבולות הבית שלנו.

ייצור קומפוסט מבוסס על נשימה של אורגניזמים, וזו הסיבה שגם -CO₂ נפלט בתהליך.

איך זה קורה?

1. תהליך הפירוק בקומפוסט:

   • בקומפוסט, מיקרואורגניזמים (כמו חיידקים, פטריות, ואפילו תולעים) מפרקים את החומרים האורגניים (כמו שאריות מזון, עלים יבשים, או גזם).

   • תהליך זה דורש אנרגיה, אותה הם מפיקים על ידי נשימה תאית (אירובית או אנאירובית).

2. נשימה תאית:

   • אירובית (עם חמצן):
     רוב המיקרואורגניזמים בקומפוסט משתמשים בחמצן מהאוויר כדי "לשרוף" את החומרים האורגניים (כמו סוכרים ושומנים).
     התגובה הכללית:
     C6H12O6+6O2→6CO2+6H2O+Energy\text{C}_6\text{H}_{12}\text{O}_6 + 6\text{O}_2 \rightarrow 6\text{CO}_2 + 6\text{H}_2\text{O} + \text{Energy}C6​H12​O6​+6O2​→6CO2​+6H2​O+Energy

     • כאן נפלט פחמן דו-חמצני (CO₂) כתוצר לוואי של פירוק מולקולות אורגניות.

   • אנאירובית (ללא חמצן):
     אם אין מספיק חמצן, אורגניזמים אחרים, כמו חיידקים אנאירוביים, מפרקים את החומר האורגני בתהליך שמייצר מתאן (CH₄) ו-CO₂.
     לכן חשוב לשמור על זרימת אוויר טובה בקומפוסט כדי להימנע מפליטת מתאן, שהוא גז חממה חזק.

3. הפחמן במקורו:

       הפחמן שנפלט כ-CO₂ מקורו בחומרים האורגניים שהתפרקו, ולא בחומרים חדשים.

       למשל, פחמן שהיה נעול בתאית של עלים או בגזע עץ, משתחרר לאוויר כחלק ממחזור הפחמן בטבע.

       הפחמן שנפלט הגיע ממקורות ביולוגיים, כמו צמחים, שספגו את ה-CO₂ מהאטמוספירה.

       תהליך זה אינו מוסיף CO₂ חדש למערכת (כמו פליטות הנובעות משריפת דלקי מאובנים).

​

ההבדל בין קומפוסט לשריפה

באופן עקרוני אם תיקח ערימת גזם ותשרוף אותה או תתן לה להתקמפסט במשך חודשים, תפלט אותה כמות CO2, אז מה ההבדל בין שריפת עץ לקומפוסטציה?

1. קצב פליטת הפחמן:

   • בשריפה, הפליטה היא מהירה ומיידית, וכל הפחמן משתחרר כ CO2, ולכן ההשפעה על ריכוז ה-CO₂ באטמוספירה היא מיידית.

   • בקומפוסטציה, הפליטה מתרחשת לאורך זמן, חלק מהפחמן גם נשאר בקומפוסט ומשמש לדישון הקרקע (מה שנקרא פחמן יציב), בזמן הזה, צמחים בסביבה יכולים לספוג חלק מה-CO₂ מחדש בתהליך הפוטוסינתזה.

   • כלומר, הקומפוסטציה עשויה לשמור חלק קטן מהפחמן בקרקע, בעוד שבשריפה הכול נפלט.

2. חומרים נוספים שנפלטים:

   • בשריפה משתחררים לא רק CO₂, אלא גם מזהמים אחרים (כמו פחמן חד-חמצני, חלקיקים, ותרכובות אורגניות מזיקות).

   • בקומפוסטציה אם התהליך נעשה בצורה נכונה (באופן אירובי), רוב הגזים שנפלטים הם CO₂ ומעט מאוד מתאן.

   • בתהליך אנאירובי (ללא חמצן) תיתכן פליטת מתאן (CH₄), שהוא גז חממה חזק יותר, לכן יש לדאוג למספיק אויר בתהליך.

אז מה הבעיה עם שריפה?

הבעיה אינה בשריפת עץ באופן עקרוני, אלא בכך שהיא משחררת פחמן מהר יותר מאשר צמחים אחרים יכולים לקלוט אותו חזרה.

בנוסף, שריפה תורמת להצטברות גזי חממה אם אין מספיק עצים שממשיכים לגדול ולקלוט פחמן.
 

איך להכין קומפוסט בצורה ביתית פשוטה?

יאללה הגיע הזמן לעבודה !

הכנת קומפוסט בבית היא תהליך פשוט שמאפשר להפוך פסולת אורגנית לדשן טבעי ואיכותי. הנה המדריך המלא לתחילת הדרך:

1. בחירת מקום מתאים

בחצר: בחרו מקום מוצל למחצה, עם ניקוז טוב ונגישות נוחה. המיקום צריך לאפשר זרימת אוויר ולשמור על לחות מאוזנת.

במרפסת: במרפסת אפשר להשתמש בקומפוסטר קטן וסגור, כמו קומפוסטר דלי או מערכת ורמיקומפוסט.

בדירה: אפשר להשתמש בקומפוסטר קטן או מיכל אטום שתוכנן במיוחד לשימוש בתוך הבית.

2. בחירת כלי או שיטה

ערימת קומפוסט פתוחה: ערימה פשוטה בחצר שמתוחזקת באופן ידני.

קומפוסטר בנוי: מיכל ייעודי, אפשר לקנות או לבנות בעצמכם מחומרים ממוחזרים כמו עץ או חביות ישנות.

קומפוסט תולעים (ורמיקומפוסט): שיטה אידיאלית לחללים קטנים, עם שימוש בתולעים אדומות.

3. מה אפשר להכניס לקומפוסט?

פסולת מתאימה:

קליפות ירקות ופירות.

שאריות קפה ותה (כולל פילטרים מנייר).

גזם דשא, עלים יבשים, ושאריות צמחים.

קליפות ביצים (עדיף כתושות).

קרטון ונייר לא ממוחזרים (בכמויות קטנות).

מה אסור להכניס:

בשר, דגים, ועצמות.

מוצרי חלב.

שמנים ושומנים.

פסולת גינה נגועה במחלות או מזיקים.

פלסטיק, מתכות, וזכוכית.

4. בניית הערימה

כדי לשמור על איזון נכון בתהליך הפירוק, השתמשו בשיטת השכבות:

חומר ירוק: חומרים עשירים בחנקן, כמו שאריות מזון וגזם ירוק.

חומר חום: חומרים עשירים בפחמן, כמו עלים יבשים, נסורת וקרטון.

שמרו על יחס של כ-2:1 לטובת החומר החום.

5. תחזוקה שוטפת

ערבוב: הפכו את הערימה כל שבוע-שבועיים כדי לאוורר אותה ולעודד פירוק אחיד.

שמירה על לחות: הערימה צריכה להיות לחה כמו ספוג סחוט. אם היא יבשה מדי, הוסיפו מעט מים; אם היא רטובה מדי, הוסיפו חומר חום.

טיפול בריחות: ריחות רעים מעידים על חוסר חמצן. ערבוב והוספת חומר יבש יפתרו את הבעיה.

6. הוספת פסולת מהמטבח:

אפשר בהחלט להוסיף חומר אורגני לערמה הקיימת אם היא לא התמלאה לגמרי, אבל חשוב להקפיד על כמה עקרונות:

• הוספת חומרים ירוקים: כאשר מוסיפים שאריות מטבח טריות (חומרים ירוקים), יש לאזן אותן עם כמות דומה של חומרים חומים (עלים יבשים, קרטון, ניירות לא מודפסים). זה מונע ריחות ושומר על יחס פחמן-חנקן מאוזן.

• ערבוב: כל פעם שמוסיפים חומרים חדשים, מומלץ לערבב את הערמה מעט כדי לשלב את החומרים החדשים ולאפשר אוורור.

• בדיקת לחות: אם הערמה הופכת רטובה מדי, הוסיפו עוד חומרים חומים. אם היא יבשה מדי, אפשר להשקות קלות.

7. מתי ליצור ערמה חדשה?

• הערמה מלאה: כאשר הקומפוסטר או הערמה הגיעו לנפח מקסימלי, כדאי להפסיק להוסיף חומרים חדשים ולהתחיל ערמה חדשה.

• פירוק מתקדם: אם הערמה כבר בפירוק מתקדם (החומרים כבר מתפרקים לקומפוסט), עדיף להתחיל ערמה חדשה כדי לא לשבש את תהליך הפירוק של הערמה הישנה.

• מתן זמן "לנוח": ערמה מלאה זקוקה לזמן מסוים (לרוב חודש-חודשיים) לסיים את התהליך. בזמן הזה, אפשר להתחיל ערמה חדשה.

טיפים לניהול כמה ערמות:

• שיטת שתי הערמות: אחת פעילה להוספת חומרים, והשנייה "נחה" ומתפרקת.

• קומפוסטר כפול: יש מערכות קומפוסט ביתיות עם שני תאים, שמקלות על ניהול שתי ערמות במקביל.

לסיכום, אם הערמה שלך עדיין לא מלאה, אין צורך להתחיל חדשה – פשוט המשך להוסיף, ערבב ואזן בין ירוק לחום.

8.  זיהוי קומפוסט מוכן

לאחר כ-3-6 חודשים (תלוי בתנאים) מרגע שהפסקת להכניס חומר חדש לערמה, הקומפוסט יהיה מוכן לשימוש כאשר הוא:

• כהה ואחיד במרקם.

• מריח כמו אדמה לחה.

• חופשי משאריות אורגניות שלא התפרקו.

9. שימוש בקומפוסט

• פזרו את הקומפוסט המוכן בערוגות, באדניות, או בעציצים לשיפור פוריות הקרקע.

• ערבבו אותו עם אדמה לפני השתילה או השתמשו בו כ"חיפוי" סביב צמחים קיימים לשימור לחות הקרקע.

לסיכום

הכנת קומפוסט בבית היא לא רק פתרון סביבתי חכם, אלא גם דרך נפלאה ליהנות מדשן טבעי ולתרום לאיכות החיים בגינה ובסביבה. התחילו בקטן, ולמדו מהניסיון איך לשפר את התהליך לאורך הזמן!

​

קומפוסט תולעים: דרך נוספת לקומפוסטציה

קומפוסט תולעים, או ורמיקומפוסט, הוא שיטה טבעית, פשוטה ויעילה להפוך פסולת אורגנית לקומפוסט עשיר ואיכותי בעזרת תולעים אדומות. שיטה זו מתאימה במיוחד למי שמחפש פתרון לקומפוסטציה בבית, בדירה, או במרפסת, וניתן לבצע אותה בקלות עם ציוד בסיסי בלבד.

למה דווקא תולעים?

• מהירות הפירוק: התולעים האדומות, ובמיוחד מסוג “Eisenia fetida”, מפרקות פסולת אורגנית במהירות גבוהה יותר מתהליך קומפוסטציה רגיל.

• קומפוסט איכותי: התוצרים של התולעים מכילים כמויות גבוהות של חומרים מזינים, מינרלים וחיידקים מועילים.

• גמישות ומיקום: ניתן לקיים את התהליך במיכלים קטנים יחסית, ללא ריח לוואי, ולכן הוא מתאים במיוחד לדירות או מרפסות.

מה צריך כדי להתחיל?

1. מיכל מתאים: ניתן להשתמש במיכל פלסטיק, עץ או מתכת, בתנאי שיש לו פתחי אוורור ותחתית המאפשרת ניקוז נוזלים.

   • גודל מומלץ: מיכל של 30-60 ליטר למשפחה ממוצעת.

   • אפשר לרכוש קומפוסטר ייעודי או להכין מיכל בעצמך.

2. תולעים אדומות:

   • התולעים המתאימות הן “Eisenia fetida”, הידועות ביכולתן לעבד פסולת אורגנית במהירות.

   • ניתן לרכוש אותן מחנויות גינון או חוות תולעים מקומיות.

3. מצע ראשוני:

   • ערבוב של קרטון גרוס, עיתונים, נסורת או עלים יבשים יספק לתולעים סביבה התחלתית נוחה.

   • הרטיבו את המצע כך שיהיה לח כמו ספוג סחוט.

4. פסולת אורגנית:

   • שאריות ירקות, פירות (לא פירות הדר בכמויות גדולות), קליפות ביצים, לחם ישן ותה או קפה טחונים.

   • הימנעו מבשר, מוצרי חלב, שמן ומזון מעובד.

איך מתחילים?

1. הכנת המיכל:

   • קבעו פתחי אוורור בצדדים ובמכסה.

   • הניחו רשת בתחתית המיכל למניעת יציאת תולעים.

2. הוספת המצע:

   • מלאו את המיכל בשכבה של כ-10 ס"מ של מצע לח.

3. הוספת התולעים:

   • הוסיפו את התולעים למצע. מומלץ להתחיל בכ-500 גרם תולעים למיכל.

4. הוספת פסולת אורגנית:

   • התחילו בכמויות קטנות של פסולת כדי לתת לתולעים להסתגל. הגדילו את הכמות בהדרגה.

תחזוקה שוטפת:

• האכלה: הוסיפו פסולת אורגנית מדי שבוע. שימו לב שלא להוסיף כמות גדולה מדי בבת אחת.

• אוורור: ערבבו קלות את המצע פעם בשבועיים.

• בדיקת לחות: שמרו על המצע לח כמו ספוג סחוט. אם הוא יבש מדי – הוסיפו מעט מים.

• מניעת ריחות: איזנו בין חומר ירוק (פסולת מטבח) לחום (קרטון, עיתונים).

מתי הקומפוסט מוכן?

לאחר 2-3 חודשים, תבחינו שהמצע הפך לחומר כהה ואחיד בעל ריח נעים של אדמה – זהו הקומפוסט המוכן. ניתן להפריד את התולעים ולהעביר אותן למיכל חדש כדי להמשיך את התהליך.

שימוש בתוצר:

• פזרו את הקומפוסט סביב צמחים, עציצים או ערוגות גינה לשיפור פוריות הקרקע.

• דללו את ה“תה” שניגר מהקומפוסטר (נוזל הקומפוסט) עם מים והשקו את הצמחים לדישון נוזלי.

טיפים נוספים

• אם אתם חוששים מהשקעה ראשונית, אפשר להתחיל בקנה מידה קטן עם מיכל קטן ותולעים בודדות.

• חשוב למקם את המיכל במקום מוצל ומוגן מטמפרטורות קיצוניות.

קומפוסט תולעים הוא דרך נפלאה להפוך פסולת אורגנית למשאב טבעי יקר ערך, והוא מתאים במיוחד למי שמחפש פתרון ביתי, פשוט ומועיל. זה הזמן להתחיל!

 

אז לסיכום: הקומפוסט – השקעה לעתיד בר-קיימא!

​

הכנת קומפוסט בבית היא לא רק דרך להפוך את הפסולת שלנו לזהב שימושי לגינה ולעציצים, אלא גם פעולה שמתחברת לערכים עמוקים של קיימות ואחריות סביבתית. באמצעות קומפוסטציה אנו משקמים את האדמה, מפחיתים את הזיהום, ומקדמים חקלאות מקיימת ובריאה.

למה כדאי לכם התחיל?

יצירת דשן טבעי ואיכותי לשיפור הקרקע בגינה או בעציצים.

הפחתת נפח האשפה, הקטנת העומס על אתרי ההטמנה, הפחתה בפליטות גזי החממה העולמיות

תחושת סיפוק והנאה מעשייה שמשפיעה לטובה על הסביבה.

כפי שאמר הפילוסוף האמריקאי ג'ון מיור: "בכל מקום שניגע בטבע, ניגע בעצמנו." הקומפוסט הוא דרך להתחבר מחדש למחזוריות הטבעית, להשקיע בדורות הבאים, ולהפוך את הפסולת שלנו למשאב יקר ערך.

אז התחילו היום! זה פשוט, יעיל, וכל אחד יכול. הצטרפו למהפכת הקומפוסט ותהיו חלק משינוי חיובי לעולם טוב יותר. ואל תשכחו - לשכנע גם חבר או שנים !

 

תודה על הקריאה

אלעד בן יצחק,

"חוות גוונים"

כי האדם עץ השדה….